המרצה- על דימוי החיל היפני בסרטים יפנים
השבוע הרציתי בכנס באוניברסיטת חיפה שנושאו הוא יפן בתקופן היסיי (משנת 1989 ועד היום). הנושא שאותו הצגתי היה השינוי שחל בדימוי של החייל היפני
בעזרת השוואת האופן שבו מציגים היפנים את החילים שלהם בסרטים יפנים אודות מלחמת העולם השנייה. ההרצאה עסקה בהשוואת הדימוי שמשקפים ויוצרים סרטים שנעשו בשנות ה-50 וה- 60 לעומת הדימוי של החיל היפני בסרטים שנעשו לאחרונה, במאה ה- 21
המסקנות: היפנים מציגים היום חיילים שהם יותר "גיבורים", מקצועיים ומיומנים, מודגשת אחוות הלוחמים והגבורה. יחד עם זאת הם מוצגים כאנושיים, נגישים, שקולים ואחראים, קשורים למסורת, למולדת, לבית , לאמא או החברה שהשאירו ושעליהם הם מגינים במלחמה צודקת. כל זה קשור כמובן לוויכוחים הפוליטיים החמים בנושא זה ביפן- האם הצבא צריך להציג דימוי יותר תוקפני ומאיים, או לשמור על פציפיזם, להימנע מכל מעורבות צבאית ולהתרכז בתקפידי הצלה וסיוע בלבד. האם יפן צריכה לחזור להיות "מדינה נורמלית" בעלת "לאומיות בריאה" או לשמור על נייטרליות ולהמשיך להסתמך על כוחה הצבאי של ארצות הברית. וויכוח שמפלג את העם ומוציא אפילו את היפנים המאופקים לרחובות
נזכיר רק שמדובר באחד הצבאות המצוידים והעשירים ביותר בעולם, למרות שעל פי סעיף 9 בחוקה היפנית, ליפן אסור להחזיק צבא אלא רק כוח משטרה מיוחד
