לבועז

אז איך מתחילים לאפיין אותך, בועז יקירנו?

ניסיתי להתחיל דרך ראשי תיבות:                                                                          בועז – ב' כמו בקיא, ו' כמו וירטואוז, ע' כמו עצמאי, ז' כמו זורם.

חדשי – ח' כמו חולם, ד' כמו דואג, ש' כמו שקול, י' כמו יסודי.

אבל – כולם יודעים כמוני שזה לא הכל.                                                                       גם האותיות האחרות בא"ב, חוץ מאלו שמרכיבות את שמך, רוצות לתאר אותך. פנתה אלי, למשל, האות א' והציעה את המלים: אחראי, אמין, אמיץ, אופטימי, אחד ויחידי, ואחריה אצה רצה האות מ' ועמדה על זכותה להגדיר אותך באמצעות: מאורגן, מסודר, מקפיד, מתמיד, מסור למשימה, ואחריה... כאן עצרתי את האותיות מבהילותן לקחת חלק בתיאורך המהימן, שהרי אין לדבר סוף – שכן מספר הסגולות והאיכויות הטמונות בך לא יימנה מרוב. 

בועז יקר עד מאד – אנחנו לא זקוקים לכל שמות התואר, כי מה שאנחנו מרגישים כלפיך הוא מעבר למלים. בזכותך אנחנו מגיעים למקומות גיאוגרפיים ואנושיים שלא היינו בהם ואולי גם לא נהיה עוד, וחווים חוויות (בלי הגזמה) המכוננות את חיינו כיחידים וכאנסמבל ומעשירות את עולמנו עד לבלי הכר – אתה מזכה אותנו בכל הטוב הזה בחיוך נינוח, ללא התקרבנות וללא הסרת אחריות וללא הטלת אשמה, בשונה כל כך מדרכם הנלוזה של מנהיגים בעת הזאת, ומעורר בנו רצון להודות לך עוד ועוד ועוד על עשייתך ועל עצם קיומך.

ואם נחזור לסיום אל מדרש האותיות – דומה שלא לחינם מתחיל שמך באות ב', האות שבה נברא העולם, כי יותר מכל אתה בן אדם – במובן הנאצל של המושג הזה – והאנושיות היפה שלך מאירה את דרכנו בפורטוגל ובסין וביפן ובקוריאה ובאיטליה ובאוסטריה, וגם בליאונרדו דה וינצ'י ובשאר מרחבי הזמרה שמפגישים אותנו היום ויפגישונו גם מחר, והיא מזכירה לנו כל פעם מחדש כמה ברי מזל אנחנו על שזכינו בך עימנו.

אוהבים ומודים עד אין קץ!

קובי גרוסמן, עין שמר

בשם כל חברות המקהלה וחבריה